פס"ד הצהרתי למזונות אשה כאמצעי לשמירת זכויות ואיזון משאבים

פתח דבר

1.         בני זוג ניצים ביניהם אחרי כ- 30 שנות נישואים: שלוש תביעותיהם נשמעו איפוא יחד: תביעת מזונות של האשה כנגד בעלה ( תמ"ש 5750/02), תביעתה הרכושית של האשה ( תמ"ש 5751/02) וכן תביעה שהגיש הבעל כנגד האשה ( תמ"ש 5752/02), לסעדים לשמירת זכויות על פי סעיף 11 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.

הרקע הדיוני

2.         תביעותיה של האשה הוגשו ב- 29/10/02. תביעתו של הבעל הוגשה ב- 24/2/03.

3.         ככל שלמדתי מן הפרוטוקול, התיקים ידעו בקשות דחייה מרובות וכן בשנת 2003, ניסו הצדדים אף לחזור לשלום בית, ניסיון שלא עלה יפה.

למרבה הצער, כל הנסיונות ליישב המחלוקות בהסכמה, לא העלו פיתרון לסכסוך. כך ניסיונו של המגשר, כבוד השופט בדימוס יעקובי שווילי וכך גם נסיונותי שלי, להביא הצדדים להבנות, נתקלו בעקשנות בלתי-מתפשרת.

4.         בנסיבות אלה נקבע התיק להוכחות ולאחר שאלה נשמעו בישיבות 30/4/07 ו- 16/7/07,  הוגשו סיכומים בכתב, ועתה ניתן פסק הדין בכל התביעות.

הרקע העובדתי

5.         האשה ילידת 1953, הבעל יליד 1949. הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ב- 26/8/76. מנישואיהם נולדו לצדדים שלושה ילדים - כולם בגירים.

6.         הנתבע עבד במפעל של ....... ויצא לפנסיה מוקדמת. התובעת עבדה כתופרת וכעקרת בית.

            נישואי הצדדים נקלעו למשבר, היחסים החריפו והתדרדרו והם מתוחים מאוד. להמחשת טיב היחסים בין בני הזוג, ציינה העובדת הסוציאלית של יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה בדו"ח אשר הגישה ביום 19/2/04:

                "... בעבר נפגשו הצדדים מספר פעמים, כאשר בסוף התהליך החליטו להתגרש זה מזו וביקשו קיום הליך שיפוטי.

בפועל המשיכו להתגורר ביחד, אך מערכת היחסים ביניהם מאוד קשה, קיים חוסר אמון בסיסי, קושי בקיום תקשורת מינימלית, מצבה הריגשי והפיזי של האשה מאוד קשה ויש צורך מיידי בקביעת הסדר ביניים לגבי הרכב ומזונות, עד אשר יסתיימו כל ההליכים...

אני רוצה לציין מהיכרות ארוכה עם המקרה, לא ניתן לקיים הליך גישור במצבם הנוכחי של הצדדים".

7.         בריאותה של האשה התרופפה, היא סובלת מאנמיה חריפה, עברה ניתוח לכריתת השחלות והרחם וסבלה מבעיות אורטופדיות בשתי כפות ידיה ועברה ניתוחים בכפות ידיה. עקב כך לא עבדה יותר.

8.         כאמור לעיל, הסכסוך בין הצדדים היה רב-מימדים והמתח היה חריף וניכר לעין כל. כנדמה, אף חילחל אל באי כוחם של הצדדים, דבר אשר היקשה עד מאוד על הניסיונות לסיים את התיק בהבנה: עיקרה של המחלוקת כפי שהדבר הובא לידי ביטוי בפרוטוקול היה שיעור חלקה של התובעת בפנסיה המשתלמת לנתבע, שכן לטענת הנתבע אין להכליל באיזון המשאבים שבין הצדדים את חלק הפנסיה המתקבל עקב תוספות שונות שהבעל מקבל, לטענתו כתוצאה מסיכון בריאותו במפעל בו עבד, וכן טען הבעל שהאשה העלימה כספים רבים, שאת שוויים, לולא הועלמו, ניתן היה לאזן בין הצדדים.

9.         הצדדים נמנעו מלבקש פירוק שיתוף בבית מגוריהם, ולמרות חומת העויינות ביניהם והעובדה שאף אינם מדברים ביניהם, הם ממשיכים להתגורר תחת קורת גג אחת.

            הבעל הגיש לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית, אך לטענת האשה, זו תביעה "טקטית" בלבד, כדי להימנע מאיזון המשאבים ומאחר שהבעל אינו רוצה לחלק עימה את הפנסיה אותה הוא מקבל מ.....

10.        לאחר שסקרתי את הרקע, נראה כי לא נותר לי אלא לדון בכל תובענה לגופה ולראות עד כמה עלתה התשתית הראייתית שהונחה בפני בקנה אחד עם הטענות בכתבי הטענות.

דיון

תביעת המזונות (תמ"ש 5750/02)

טענות הצדדים